בעלות על זכות הדעה

שמתם לב שנושא החיסונים זה אחד הנושאים "שלא נעים לדבר עליו"? שמתם לב שאם לא התחסנתם נגד שפעת או נגד משהו אחר אז אתם לא משתפים על כך את הסביבה שלכם? שמתם לב שאנו יודעים מעט מאוד על החיסונים, על תופעות הלוואי ולמרות זאת אף פעם לא באמת קראנו את עלון הצרכן? מאיפה מגיע הפחד וחוסר הנוחות לדבר על הנושא? האם זה מקרי או שיש מנגנון מתוכנן היטב שגורם לנו להתייחס לנושא החיסונים כעל טאבו?

נתחיל מדוגמה פשוטה: אמא משכילה, מהנדסת מטכניון עשתה את המחקר שלה בנושא החיסונים והגיעה למסקנה שלא תחסן את בנה. אך ברגע שהתראיינה על כך לערוץ טלוויזיה מיד ספגה ביקורת קשה והסרטון אף הוסר מהרשת. הניסיון של ערוץ הטלוויזיה להציג דעה שונה מהמלצות הממסד עוררו תגובות קשות וביקורות כנגד רשת שהואשמה בחוסר אחריות וסיכון בריאות הציבור. במילים אחרות – לערוצי התקשורת אין מקום להביע דעה בנושא!

ד"ר אמיר הלמר מומחה לניתוח שפת גוף, בעל דוקטורט בפילוסופיה עשה פענוח שפת הגוף של נציגת משרד הבריאות אשר המליצה בחום על החיסון נגד וירוס הפפילומה. הוא בכלל לא נכנס לקטע המדעי של החיסון, אלה רק עשה את עבודתו בתור מומחה לניתוח שפת גוף ובכל זאת קיבל פניות מאיימות ודרישה לגנוז את הסרטון! כפי שזה נראה, למומחים אסור אפילו לנתח שפת הגוף של נציגי משרד הבריאות אם הם מדברים על חיסונים!

ד"ר יפה שיר-רז דוקטורט (Phd.) בתקשורת בריאות וחוקרת באוניברסיטת חיפה פרסמה כתבה ב-YNET בו היא סוקרת נתונים סטטיסטים רשמיים בנושא של חיסון נגד שפעת. מעלה שאלות לגבי יעילות ובטיחות החיסון תוך חשיפה של עובדות "לא נוחות" אשר מוסתרות מעיני הציבור בדרך כלל. כמובן שגם סקרים כאלה לא באים טוב בעיני הפעילים למען שלום החיסונים והם מיד מנסים להכפיש את שמה. כלומר גם על כתבת בריאות שהיא גם בעלת דוקטורט בתחומה, אוסרים לעשות את עבודתה ולהעביר ביקורת כלשהי כאשר מדובר בחיסונים!

קרימינולוגים פרופ' נתי רונאל וד"ר אתי אלישע העזו לקרוא ספר ״צבים כל הדרך למטה״ שמתויג כ"תנ"ך של מתנגדי חיסונים", כאשר בפועל הספר סוקר מאות מחקרים בספרות המדעית ומצביע על כשלים מתודולוגיים במחקרים שבדקו את בטיחותם של החיסונים. כיוון שהספר מדגים כיצד הרפואה ובמיוחד המחקר הרפואי יכולים להיות נושא לעיסוק, חקירה ומחקר קרימינולוגי, שני המומחים בתחום פרסמו מאמר בו הם מביעים את דעתם המקצועית על הספר מהזווית של קרימינולוגים. באופן לא מפתיע גם הם זכו למתקפה קשה וחשיפה שלילית בתקשורת. "חוויה מעניינת לחוות על בשרנו את התוקפנות הדורסנית של הממסד הבטוח שהוא בעל הדעה הנכונה שהיא גם האחת המותרת לדעתו." – מסכם פרופ' נתי רונאל. כנראה שגם לקרימינולוגים אסור לדבר על חיסונים.

גם פרופ' יהודה שיינפלד, אימונולוג בעל שם בינלאומי ומייסד המכון לחקר מחלות אוטואימוניות בשיבא זכה ליחס "המיוחד" של בעלי האינטרסים. העניין הוא שהמאמר אשר הוזכר בפסקה הקודמת פורסם (וכמובן צונזר תוך ימים) בעיתון של ההסתדרות הרפואית אותו עורך פרופ' יהודה שיינפלד. איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל לא הסתפק בצנזורה ויצאו בדרישה לפטר לאלתר את פרופ׳ שיינפלד מתפקידו בעיתון. ואם לא די בכך, אז דאגו גם לכתבה בכתב העת המדעי Science בעלת כותרת מכפישה: "אימונולוג ישראלי מואשם בקידום עמדות של מתנגדי חיסונים". את החגיגה של הנפשות הפועלות בעשיית ההכפשה נגד פרופ' שיינפלד ניתן היה לשמוע עד גרמניה! הבנתם נכון, גם פרופ' לאימונולוגיה קודם כל חייב להיות "כלב שמירה" של הממסד ורק אחרי זה מומחה.

ד"ר גיל שחר יוסף (M.D) סיים את לימודי הרפואה בטכניון והינו בעל רשיון לעסוק ברפואה בישראל. פרסום מאמר באתר של מרכז לרפואת הרמב"ם (אותו הקים ב-2013) על בעיות במחקרי הבטיחות: "אף לא אחד מחיסוני השגרה לתינוקות בישראל נבדק בניסוי קליני מבוקר ואקראי, על תינוקות ומול פלצבו של אמיתי (סליין)." – טוען ד"ר גיל שחר יוסף. אכן זו עובדה שלא ניתן להתווכח איתה, אבל בהחלט אפשר לנסות להשתיק את הרופא. לכן תוך זמן קצר ד"ר גיל שחר יוסף הוזמן לשימוע במשרד הבריאות שלדבריו הסתיים בכלום ושום דבר. מסתבר שגם לדוקטור אסור לפתוח את הפה כאשר מדובר בחיסונים.

אם חשבתם שד"ר גיל שחר יוסף הוא הרופא היחיד ששוחה נגד הזרם, אז טעיתם. יש שורה של רופאים שלא תומכים בהמלצות משרד הבריאות בנושא החיסונים. חלקם אמיצים מספיק בשביל לדבר בגלוי וחלקם לא. אנו יכולים רק לנחש את דעתם של אנשי המקצוע לפי אחוז התחסנות הנמוך שרק הולך ויורד עם השנים. כן, זה מה שקורה בישראל 2019: משרד הבריאות מנהל ועדת נוסח אינקוויזיציה שתפקידה ליישר את הרופאים והפרופסורים "החוטאים" שהעזו לפקפק בהמלצות משרד הבריאות בנושא החיסונים.

אבל יש גוף אחד שמאוד אהוב על משרד הבריאות. רק לו מותר להביעה דעה (מנכ"ל משרד הבריאות איתמר גרוטו אף ממליץ בכתבות שאליהן הוא מתראיין לפנות לארגון המדובר בכל שאלה הקשורה בחיסונים) . דעה שמסתדרת היטב עם בעלי האינטרסים במשרד הבריאות. הזוכה המאושרת של בעלות על זכות הדעה בישראל בנושא החיסונים היא עמותת "מדעת" שכבר תקופה ארוכה משמשת אוטוריטה בעניין החיסונים של משרד הבריאות. לא מזמן הם אפילו הפכו לארגון הראשון בישראל שהוכר על ידי ארגון הבריאות העולמי כמקור מידע אמין. על פי הראיון בעיתון "לאשה" 09/12/19 מנכ"לית העמותה אדוה לוטן התגלתה כבעלת תואר ראשון במדעי החיים ותואר שני בלימודי מידע, עובדת כיועצת עסקית טכנולוגית ומתמחה בעולמות הדיגיטל והמיחשוב. באורח פלא, לה דווקא מותר לדבר על חיסונים! היא כנראה בדיוק עם ההכשרה המתאימה לשיח על חיסונים בעיתונות. דעתה מתקבלת בהערכה רבה, כמה רמות מעל דעתו של כל פרופסור מהתחום אם הוא מעביר ביקורת על נושא החיסונים.

אני אסיים דווקא בקטע קצר מסרטון מצויר "החיים" בו מלמדים את הילדים מה באמת שווה הקונצנזוס המדעי ודעת הרוב כאשר יש השתקה של השיח המדעי. חבל מאוד שרוב המבוגרים מזמן שכחו את השיעור החשוב הזה.