חשיפה: נפגעי חיסונים בישראל

הקרן לנפגעי חיסונים, שהוקמה במיוחד כדי לפצות נפגעי חיסונים ושממומנת מכספי ההורים - פיצתה עד היום אחוז זעום מהתביעות המעטות שהוגשו לקרן, בעוד שמרבית התביעות נדחו על ידה וחלק הארי של הכסף - 67 מיליון ש"ח, נותר בקופת הקרן. לעומת זאת - כך נחשף כאן לראשונה - אחוז התביעות האישיות שהוגשו על ידי נפגעי חיסונים לבתי משפט (שלא מול הקרן) והתקבלו - עומד על 85%!

מאז חקיקת חוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן-1989 ועד היום, הוגשו לקרן 63 תביעות. במערכות מידע של "ענבל חברה לביטוח בע"מ" אשר מנהלת את קרן פיצויים הממשלתית צבור מידע מאז שנת 1997. לפי הנתונים מתוך 63 תביעות שהוגשו, 12 התקבלו (19%), 43 נדחו (68%) ו - 8 תביעות נמצאות בהליכי דיון (נכון לסוף 2019). בספטמבר 2013 מספר התביעות עמד על 45. עד 2019 הוגשו עוד 18 תביעות: ממוצע של 3 תביעות בשנה.

במקביל לכך משנת 1998 ועד היום הוגשו כ- 289 תביעות לפי פקודת הנזיקין. מתוכם 247 (85%) התקבלו ושולם בהן פיצוי בסכום כולל של כ-13.3 מיליון ש"ח. 35 (12%) תביעות נדחו ולא שולם בהן פיצוי. כמו כן 7 תביעות קיימות במערכת כפתוחות (נכון לסוף 2019). מ-2013 עד 2019 הוגשו 242 תביעות: ממוצע של 40 תביעות בשנה.

במערכת של "ענבל חברה לביטוח בע"מ" קיים מידע גולמי שחלקו משויך לסוג חיסון וחלקו ללא שיוך. יחד עם זאת צויין שכמעט כל סוגי החיסונים נידונו בתביעות הנ"ל.

דבר אחד ברור: לפי פקודת הנזיקין הנפגעים מצלחים להוכיח את הנזקים ולקבל פיצויים ב 85% מהמקרים לעומת 19% בהם הנפגעים קיבלו פיצויים מקרן הממשלתית שנוסדה במיוחד עבור מקרים אלו. מכאן ניתן להסיק שהדרך הנכונה להגיש תביעה כדי להגדיל (משמעותית) את הסיכוי שלה להתקבל היא לפי פקודת הנזיקין.

האם שיעור של נפגעי חיסונים אכן אחד למיליון? התשובה היא לא! המספר המיתולוגי "אחד למיליון" נלקח כנראה מהדו"ח של המחלקה לבריאות ושירותי אנוש בארה"ב HRSA שמפרסם מדי שנה את מצב התביעות בבית דין לחיסונים במסגרת חוק נפגעי החיסונים בארה"ב VICP. הדו"ח מציין במפורש שמדובר על נפגע אחד שהוכר רשמית על כל מיליון מנות. עד גיל 13 לפי המלצות משרד הבריאות בישראל כל ילד/ה אמורים לקבל 29 מנות חיסון – זה כבר מכפיל את סיכון הפגיעה פי 29 ממה שמנסים "למכור" לציבור.

עוד דוגמה: אחת מתופעות הלוואי לחיסון MMRV (החיסון המשולב נגד חצבת/אדמת/חזרת/אבעבועות רוח) היא המחלה תרומבוציטופניה שנחשבת לתופעת לוואי "נדירה", אך לפי הנתונים שמוסר משרד הבריאות: שכיחות תופעת הלוואי המדוברת היא - 1:40,000 מנות. חשוב לציין כי את החיסון הזה מקבלים פעמיים או שלוש עד כיתה א'. "אין אפשרות לדעת מי מתוך ה- 40,000 מחוסנים יפתח תרומבוציטופניה" - מציינים באגף לאפידמיולוגיה של משרד הבריאות. ביולי 2019 נקבעו פיצויים לילד בן 10 שחוסן בגיל שנה והפגיעה שנגרמה מהחיסון גרמה לילד לנכות בשיעור של 100 אחוזים.

יש עוד דוגמאות, אבל דה-פקטו אין מעקב פעיל של משרד הבריאות אחר נזקי החיסונים. לכן המנטרה של "אחד למיליון" איננה מבוססת ואף מטעה את הציבור! לצערי גם הרופאים נופלים בפח במקרה הזה, כי רובם לא באמת מתעניינים בסטטיסטיקה, כך שהמספרים שנמסרים ע"י משרד הבריאות מתקבלים אצלם, כעובדה מדעית מוגמרת.

בישראל קיימות שתי דרכים בהן נפגעי חיסונים יכולים לתבוע את המדינה. חשוב להכיר ולהבין את ההבדל בין שתיהן. כיוון שהמדינה לא חושפת לעיני הציבור את הסטטיסטיקה של תביעות בנושא החיסונים, תוך שמירה על מעמד החיסונים כבעל חשיבות עליונה, פניתי לענבל חברה לביטוח בע"מ שמבטחת את המדינה בנושאים אלו וחושף בפניכם את המידע.

דרך א' - תביעות על-פי חוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן-1989

מדינת ישראל מבטחת את מי שמקבל חיסון ומי שבא עמו במגע, מפני פגיעה העלולה להיגרם בעקבות החיסון. כל מי שמקבל חיסון וכל אדם אחר הבא עימו במגע ונפגע כתוצאה מכך, רשאי להגיש תביעה על-פי חוק ביטוח נפגעי חיסון. את התביעות ניתן להגיש דרך הקרן לפיצוי נפגעי חיסונים, שנוסדה בשנת 1989 בעקבות הקמת קרן דומה בארה"ב, באמצעות חקיקה שהוביל חבר הכנסת והשר לשעבר, חיים רמון. מטרת הקרן היא פיצוי בגין נזקים שנגרמו עקב חיסונים, זאת למי שיציג לוועדת מומחים קשר סיבתי בין החיסון לנזקים שנגרמו. הקרן הממשלתית מנוהלת על ידי ענבל חברה לביטוח בע"מ. התביעות המוגשות בתוקף חוק זה, נידונות על ידי ועדת מומחים שממנה שר הבריאות ובראשה שופט, במטרה לקבוע קיום קשר סיבתי בין החיסון לפגיעה. ועדת המומחים מתכנסת בהתאם לתביעות שמוגשות. אין מועדי כינוס קבועים מראש של הוועדות. במידה ונמצא קשר סיבתי, נקבעת דרגת נכות בהתאם למבחנים ולעקרונות שנקבעו על פי סעיף 61 לחוק הביטוח הלאומי. אדם שהגיש תביעה לפי חוק זה, לא יהיה זכאי להגיש תביעה לפי פקודת הנזיקין בשל אותה פגיעה. החוק והתקנות אינם מחייבים צירוף חוות דעת רפואית לתביעה מסוג זה. עם זאת, מומלץ לצרף כל מסמך רפואי רלבנטי. כל תובע רשאי לבחור אם להופיע בעצמו בפני הוועדה או להיות מיוצג על ידי עורך דין. נכון לסוף שנת 2018 , הסכום שהצטבר בקרן לנפגעי חיסון עומד על כ - 67 מיליון ש"ח. לפרטים נוספים ניתן לעיין בחוק + תקנות.

על פי חוק ביטוח נפגעי חיסון: סכום הפיצוי במקרה מוות של קטין עומד על כ-40,000 ₪ (בתקנות נכתב במקור 10,000 ₪)

סכום הפיצוי במקרה מוות של בגיר עומד על כ-1 מיליון ש"ח (במקור 250,000 ₪)

וסכום הפיצוי במקרה של ליקוי גופי, נפשי או שכלי מלא וצמית עומד על כ-1 מיליון ₪ (במקור 250,000 ₪) גם כן.

סכום הפיצוי המקסימאלי הוא כ- 930,000 ₪. לפי המסמך הרשמי של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מספטמבר 2014 עולה, שבשנים 2013-1998 לפי תקנות נפגעי חיסון, התשנ"ג–1992 עד ספטמבר 2013 הוגשו 45 תביעות נגד משרד הבריאות. ב-11 מהן שולמו (בהסכמי פשרה) פיצויים לתובעים בסכום כולל של כ-1.1 מיליון ש"ח.

דרך ב' - תביעות שהוגשו על-פי "פקודת הנזיקין".

פקודת הנזיקין היא נוסח חדש (תשכ"ח-1968‏‏) של פקודת הנזיקין המנדטורית משנת 1947. פקודת הנזיקין היא פקודה המסדירה את יסודות דיני הנזיקין בישראל, וקובעת את עוולת הרשלנות ואת עוולת הפרת חובה חקוקה כעוולות מסגרת. הפקודה אף קובעת מספר מסוים של עוולות פרטיקולריות. מדובר בתביעות אישיות, פרטניות שנידונות בבתי המשפט. במקרה של תביעות לפי פקודת הנזיקין, חוות דעת רפואיות וליווי של עו"ד הינם הכרחיים! התביעות מתמשכות מספר שנים וההוצאות עלולות להגיע לסכומי עתק. מהתביעה של מרץ 2019 אנו למדים שההליך התנהל במשך כ-6 שנים (התביעה הוגשה ב-2014 והגיעה לסיומה רק ב-2019) והוצאות המשפט + שכר הטרחה של עו"ד הגיעו לסכום של 615,000 ₪.

לפי אותו המסמך הרשמי של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ניתן לראות שבשנים 2013-1998 הוגשו 47 תביעות בנוגע לחיסונים לפי פקודת הנזיקין. ב-18 תביעות קיבלו התובעים פיצויים (בהסכמי פשרה) בסכום כולל של כ-7 מיליון ₪.

כפי שניתן לראות, הדרך שהממשלה מציעה חינם במסגרת חוק לביטוח נפגעי חיסון איננה יעילה כל כך. למרות שהקרן רק תופחת מדי שנה והגיעה לסכום של 67 מיליון ₪ תוך 29 שנות קיומה (2 מיליון בשנה) ועדת המומחים לא באמת מכירה בנזקי החיסונים. 68% מהתביעות נדחו ואין לי ספק שמחצית מהפסיקות היו יכולות להסתיים אחרת, אם רק הייתה לתובעים היכולת הכלכלית להוצאות משפטיות במסגרת תביעות לפי פקודת הנזיקין. זו הסיבה שאני ממליץ לכול נפגעי החיסונים ולהוריהם לא לוותר, לא לשתוק ולא לסבול בשקט. אני קורא לכל הנפגעים המהססים, למצוא עו"ד טוב, לקבל יעוץ ולתבוע לפי פקודת הנזיקין, על מנת לקבל את המגיע לכם על פי החוק!

אסיים בציטוט מתוך פסק הדין של השופט אלדד נבו:

"פגיעה בזכות החוקתית של התובע לשלמות גופו היא פגיעה קשה והדעת אינה סובלת מצב בו אדם שנפגע פגיעה כה קשה, לצורך אינטרס ציבורי, יישא לבדו בנזק שנגרם כתוצאה מאותה פגיעה. על החברה, שנהנית ממדיניות החיסונים שהביאה לפגיעה בתובע, לשאת בנזק זה."