1. שאלה: האם בטיחות חיסוני השגרה לתינוקות נבדקת בסטנדרט הגבוה ביותר של הניסויים Gold Standard: ניסויים קליניים מבוקרים ואקראיים מול פלצבו של מים סטריליים?

תשובה: אף לא אחד מחיסוני השגרה לתינוקות בישראל נבדק בניסוי קליני מבוקר ואקראי, על תינוקות ומול פלצבו של מים סטריליים - Gold Standard. הניסיון של משרד הבריאות לתת דוגמאות לניסויי Gold Standard בתינוקות נכשלו כולם וניתן לקראו על זה במאמר של  ד"ר גיל שחר יוסף.
פלצבו אמיתי = חומר שבוודאות אין לו שום תופעות לוואי או חשד לנזק כלשהו, כגון זריקה של מים סטריליים "סליין".
אך הטיעון של מערכות הבריאות הוא שאין ניסויים קליניים שהשוו מתחסנים לעומת כאלו שקיבלו פלצבו אמיתי, מכיוון שזה לא אתי ולא מוסרי למנוע מאנשים את ההגנה שמקנה החיסון. לכן ניסויים קליניים על בטיחות חיסונים מבוצעים מול קבוצה שמקבלת חיסון מהדור הקודם, שכבר הוכח כיעיל ובטוח, וזאת על מנת לא להשאיר את קבוצת הביקורת ללא כל הגנה. 
הבעיה היא, שכאשר במקום פלצבו אמיתי משתמשים במרכיבים זהים מאוד לחיסון, זה גורם בקבוצת הביקורת לתופעות לוואי דומות לחיסון הנבדק. 
אחד המרכיבים הרעילים ביותר זה אלומיניום, אשר משתמש כאדג'ובנט ברוב החיסונים המומתים. אם נשתמש בתור פלצבו באלומיניום, או בחיסון אחר שכולל את המרכיב, ניתן בעצם להגדיל את כמות תופעות הלוואי בקבוצת הביקורת כדי שתהיה ברת השוואה לקבוצה שמקבלת את החיסון הנבדק. כך ניתן יהיה להסיק שלחיסון הנבדק אין יתר תופעות לוואי ולכן בטוח לחלוטין. האם זו שיטה חוקית ומקובלת בעולם החיסונים? לחלוטין!

שאלה: האם חיסון פוליו חי מוחלש יכול לגרום להתפרצות המחלה עצמה?

תשובה: אכן כן, ההתפרצויות האחרונות של פוליו בארצות אפריקה ואסיה נגרמו בעיקר בגלל החיסון פוליו חי מוחלש עצמו [מקור 1], [מקור 2], [מקור 3].

2. שאלה: האם ילד שחוסן בחיסון רוטה עלול להיות מדבק ולסכן את הסביבה (בעיקר אנשים שמערכת החיסון שלהם מדוכאת)?

תשובה: אכן החיסון רוטה עלול להיות מדבק. כאן מדווח כי 17% מהילדים הפרישו את הנגיף לאחר שחוסנו, ו-37% מתוכם הפרישו זן שהוא תוצאה של תהליך רה-אסורטנטי כפול. מספר ילדים הפרישו את הנגיף זמן רב לאחר החיסון, בין 9 עד 84 ימים אחרי קבלת המנה האחרונה.
בניסויים הקליניים של רוטריקס נמצא ש- 50-80% מהתינוקות מפרישים את הנגיף אחרי קבלת המנה הראשונה. בניסויים שנערכו בסינגפור נמצא כי 80% מהתינוקות מפרישים את הנגיף ביום השביעי אחרי החיסון, ו-20% ממשיכים להפריש אותו גם כעבור חודש אחרי החיסון. במחקר ברפובליקה הדומיניקנית נמצא כי 19% מתאומים שלא חוסנו נדבקו בזן החיסון מאחיהם שחוסנו.
 קיים אחוז של  התינוקות המפרישים את הזן החיסוני של הנגיף אחרי המנה הראשונה של רוטטק .
כאן מדווח כי 21% מהמחוסנים ברוטטק מפרישים את הנגיף לאחר החיסון, ואילו כאן מדווח ש-87% מפרישים את הנגיף.
כאן מדווח כי 53% מהפגים מפרישים את הנגיף אחרי חיסון הרוטטק.

3. שאלה: האם קיימת דרך לדעת בוודאות שמקבל החיסון לא יגיב בתגובה אלרגית חמורה לאחד המרכיבים?

תשובה: אין! שאלתי וקיבלתי על כך תשובה ממשרד הבריאות:
            להתכתבות המלאה בנושא ניתן לגלוש לכאן.